מאת: נועה דורון דוידסון

 

על מנת לפתח לעצמנו מודעות עצמית, ולשפר את היכולת שלנו להתמודד באופן חיובי עם המציאות ואף ליצור לעצמנו (ולסביבה) מציאות חיובית וטובה, עלינו להכיר שני סוגי טיפוסים דומיננטיים המתחוללים באופן תמידי בתוכנו: טיפוס "הקורבן" וטיפוס "הקוסם".

כל אחד מהטיפוסים הללו יבחר להתייחס למצב נתון אובייקטיבי באופן אחר לגמרי.
על מנת להסביר זאת אתן דוגמה מחיי היום- יום:

המצב האובייקטיבי- אדם צריך לצאת מביתו על מנת להגיע לפגישה. ברגע שהוא צריך לצאת, הוא אינו מוצא את מפתחות הרכב שלו.

ההתייחסות הסובייקטיבית של הקורבן למצב האובייקטיבי הנתון

ראשית הקורבן יראה את המצב כשלילי ביותר. הוא נלחץ, הוא במתח, הוא עצבני, הוא חסר סבלנות. מתוך שליליות זו הכל הופך בעיניו לתוהו ובוהו.

מתוך מצב שלילי של לחץ ומתח, קשה לו מאוד לחפש את המפתחות. ובכלל, יש לו קושי אדיר להתרכז באופן כללי.

כל האנרגיה שלו מושקעת בלחץ, במתח ואולי גם בכעס.
מבחינת מצב פיזי גופני הוא אולי מתחיל להרגיש תשישות ואף כאבים בגוף. הוא חש שנגמר לו הכוח, ובאופן לא מודע בכלל הוא מכווץ את גופו ואף עוצר את נשימתו.
עצם תפישת המצב כשלילי מלכתחילה, מובילה את הקורבן להתנהגות של שיפוט. הוא מתחיל לשפוט את עצמו- "איך לא שמתי את המפתחות במקום יום קודם?" או "אני כזה חסר תועלת/ בלגניסט..." או "למה זה מגיע לי?" או "הכל בגלל שקבעתי את הפגישה הזו דווקא היום".

 הקורבן עלול גם להתחיל לשפוט אחרים בגלל המצב השלילי "והנורא" שפקד אותו. הוא יאשים את הסובבים במצב שלו, ויאמר להם (או לא יאמר להם) מה הוא חושב עליהם באותו רגע נתון, ואלו לעולם לא תהינה מחשבות חיוביות, כי הקורבן נמצא ב"לופ" של כעס, לחץ ומתח. הוא כבר מאבד שליטה על ההתנהלות שלו, על המציאות שלו, על חייו באותה עת.
לאחר השיפוטיות הרבה שפורצת מהקורבן, הוא מתחיל להתנהג באופן הרסני עוד יותר.

הוא מסוגל "לשבור את הכלים" ואולי לברוח מהצורך לחפש את המפתחות, מהצורך בפגישה.

גם אם מצא את המפתחות הוא ייסע עצבני לפגישה, יאחר אליה, יגיע לפגישה כועס מתוח ולחוץ.

אותו קורבן כנראה יפנה להתמכרות שלו- עישון ו/או אכילה רגשית ו/או בריחה ו/או התנגדויות כלשהן כלפי אחרים, כלפי עצמו.
גם אם הצליח להירגע בפגישה, סביר להניח שהוא עדיין לא במיטבו, אותו מצב נתון הותיר בו חותם משמעותי. על אחת כמה וכמה אם לא נרגע במהלך הפגישה, אזי סביר להניח שזו אינה הסתיימה בצורה הרמונית ונעימה, אלא העצימה את תחושת חוסר האונים וחוסר השליטה של אותו אדם.
מבחינה פיזית ורגשית אותו מצב נתון הותיר בו חותם אינסופי של "מעגל קורבני" בו "האדם הקורבן" שרוי.
חשוב לציין שהאדם הקורבן אינו מודע כלל להתייחסות שלו למצב הנתון. הוא נמצא במעגל שמזין את עצמו, וכאמור, אינסופי.

הקוסם, קודם כל, מבין שזהו מצב אובייקטיבי. הוא אינו מאשים את עצמו או את האחרים במצב הזה. כי "מה הטעם עכשיו להאשים, צריך להתנהל על מנת לא לאחר לפגישה" הוא אומר לעצמו.

קודם כל הוא נושם עמוק. הוא מבין הבנה עמוקה, שאם יכנס לשיפוט ולשלילה, נשימתו תיעצר, גופו יתכווץ, מה שגם יגרום לתגובות רגשיות שליליות שיכניסו אותו ל"לופ" של המתח, הכעס והלחץ. הוא מסוגל לבחור לא להיות "קורבן של המצב הנתון".

אם יש בו כעס, הוא מקבל אותו ומרשה לעצמו לכעוס. אם הוא לחוץ ומתוח, הוא נושם. כל הפעולות האלה של הנשימה וקבלת הרגשות, ה"איפשור" של הרגשות להיות כי הן חלק ממנו, יוצרות באופן אוטומטי שחרור פיזי ונפשי.

בדר"כ, באופן פלאי, וכמו קסם- הוא מוצא את המפתחות! ואם לא מצא את המפתחות, הוא פשוט יוצא מהבית ולוקח מונית על מנת להגיע לפגישה, מתוך הבנה והשלמה שכנראה באותו יום יהיה עליו להתנייד במוניות ואוטובוסים.

הוא גם יאמר לעצמו שזה לטובה, כי גם כך לא התחשק לו לנהוג ברכב, או לחילופין מודה על ההזדמנות לתרום לאיכות הסביבה דרך השימוש בתחבורה ציבורית. הקוסם תמיד יצליח לראות גם את הצד החיובי של המצב הנתון.

הקוסם מגיע לפגישה רגוע. מסיבה זו הוא שולט במצב, שולט במציאות שלו, שאותה הצליח לייצר דרך ההתייחסות החיובית שלו למצב הנתון, ולמעשה, שולט בחייו באותה עת.

יכול להיות שהקוסם יהיה קצת "מבואס" ברגעים מסוימים. אולי הוא יצטער על שלא מצא את המפתחות, אבל הוא מסוגל לצחוק על המצב. הוא מסוגל לראות את הטוב שבו. הקוסם נמצא במעגל חיובי שמזין את עצמו.

בתוך המעגל החיובי הזה שוררים רגשות שנקראים "איכויות הלב"- אהבה אינסופית כלפי עצמו וכלפי הסביבה, חופש ושחרור ואושר שאינו תלוי בדבר. הקוסם מסוגל לחוש חמלה, אמפטיה- גם כלפי עצמו, וגם כלפי הסובבים אותו, וזאת על ידי כך שהוא נמנע מלהזדהות עם המצב האובייקטיבי. הוא מבין שהמצב אליו נקלע מסמן עבורו "שיעור", הוא מבין שהמצב אינו חלק ממנו, וכך מסוגל לשנות את ההתייחסות כלפיו.

דרך התייחסות חיובית זו למציאות, הוא הופך את חייו לטוב מתמשך, לשפע. הוא מפתח מודעות עצמית ומבין אילו דברים /מצבים/ אנשים "מציתים" לו את נקודות התורפה של השיפוטיות, של ההתנגדויות, וגם יודע איך לא להישאב לתוך נקודות התורפה האלו. הוא מבין אותן לעומק וכך יודע לשלוט בחייו, ולכוון את המציאות שלו. הוא בפירוש יודע למשוך שפע וטוב לעולמו.

אין אדם או מצב בעולם שיצליח לעצור קוסם מלבצע קסמים. הקסמים החיוביים של הקוסם משפיעים לא רק על עצמו, אלא גם על הסביבה שלו.

אין אדם שלא יראה את הטוב שיש בקוסם. הוא מצליח להקרין את איכויות הלב שלו לכל עבר. לפעמים הוא גם יכול לעשות קסמים בשביל אחרים! משמע- לעזור להם לשנות התייחסות לחיים, ולראות את החיובי.

איך נוכל להפוך לקוסמים?

קודם כל נלמד להביא את הנשמה לנשימה. נפתח מודעות עצמית ונבין איזו מציאות אנו מייצרים לעצמנו, מתוך ההנחה שכל מצב ו/או אדם "מציתים" אצלנו רגש מסויים, התנהגות מסוימת והתייחסות מסוימת בעוצמות שונות.

נכיר את הרגשות שלנו. נלמד לכבד אותם כחלק מאיתנו, לא נתכחש להם. נבין מאיפה אנו מונעים בחיים.
נעזר בתרגילים פרקטיים, הלכה למעשה בחיי היום- יום של אימון ומדיטציה על מנת לפתח את איכויות הלב- אהבה, חמלה, סבלנות, חופש ואושר שאינם תלויים בדבר, על מנת להיות קוסמים.

 

להיות קוסם זו עבודה. אצל כל אדם העבודה שונה, העוצמה תהיה שונה, אבל לכל אדם קיימת בחירה האם להיות קורבן או קוסם. כשמגיעים לנקודת הבחירה אנו יכולים לשנות עולמות. אצל כל אדם קיים הפוטנציאל העצום של הקוסם. אצל כל אדם איכויות הלב קיימות, עלינו רק ללמוד לחשוף אותן. רק ככה נוכל לייצר לעצמנו ולסביבה מציאות חיובית של טוב.